גישה רפואית

תחילת הדרך

כרופא מן המניין עם גישה רפואית מערבית, היה ברור לי שצריך לבדוק היטב חולים שמתלוננים על טיניטוס. עם זאת, סברתי שכאשר הרופא המטפל (במקרה זה-מומחה לאף אוזן וגרון) שולל את קיומן של המחלות שידועות ברפואה הוא גמר את תפקידו.

התפנית בגישה

מומחה לפיזיולוגיה של מערכת השמיעה, היה הראשון שהפנה את תשומת ליבי לכך שבשלב זה הרופא טרם סיים את הטיפול בחולה. אמנם הכלים הטיפוליים שבידי המומחים לאף אוזן וגרון וקלינאי התקשורת הם דלים, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהחולים סובלים מאוד.

לפי המלצתו (שנת 1981) התחלתי לבצע ניסויים בעזרה לחולים הסובלים מטיניטוס על ידי היפנוזה.

אבני דרךהדסה עין כרם

שימוש בהיפנוזה

רופאי אף אוזן וגרון בבית החולים הדסה עין כרם הפנו אלי חולים ברצון רב. השאלה הראשונה שעמדה בפני: איזו שיטה מבין השיטות המרכזיות בהיפנוזה תביא את התועלת המירבית לחולים? השימוש באוטוסוגסטיה (היפנוזה עצמית) הביא לתוצאות הטובות ביותר.

הקושי הגדול היה המכשולים האדמיניסטרטיביים. קופות החולים הקשו על החולים לקבל התחייבות כספית לטיפול בהיפנוזה, וזה גרם לנשירה גדולה של חולים מהטיפול.

מחקרים מבוקרים (השוואת היפנוזה למיסוך ולקבוצה שהמתינה לטיפול אבל נבדקה ומילאה שאלונים) המשיכו ב-1986 כקו-פרודוקציה בין חיל הרפואה בצה"ל, לבין צוות מומחים מבי"ח הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך (1990) - גם אוניברסיטת תל-אביב.

סטטיסטיקה: היפנוזה בהשוואה לאיזון מטאבולי

הטיפולים ניתנו לכל מי שסבל מטינטוס ממושך, אבל רק קבוצה נבחרת מילאה שאלונים שעברו ניתוח סטטיסטי. הקריטריונים היו: חיילים גברים, בריאות יסודית תקינה, היסטוריה של חשיפה לרעש צבאי, גיל 21 עד 30 , וטיניטוס שנמשך יותר מחצי שנה.

במחקר על יעילות ההיפנוזה – 73% מהחיילים דיווחו על שיפור (ראו מחקר מ-1990), אולם רמת ההפחתה ברעש על פי השאלון היתה 20% בלבד. כאשר נבדקה היעילות של הטיפולים שמטרתם להביא לאיזון מטאבולי – 90% דיווחו על שיפור דרמטי שהתרחש חצי שנה לאחר התחלת הטיפול.

כאשר נמדדו התוצאות באוכלוסיה של חולים שטופלו בבית החולים הדסה עין כרם (שנת 2008), נמצא ש- 70% מהם דיווחו על שיפור דרמטי לאחר שקיבלו טיפול במשך שנה. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין חולים צעירים מגיל 60 לבין חולים שעברו את גיל ה-60.

טיפולים בקרב בחולים הסובלים מסחרחורת ומחלת מנייר

השיפור שדווח על ידי החולים הסובלים מטיניטוס, הביא להחלטה לנסות ולעזור גם לחולים הסובלים מסחרחורת, מחלת מנייר, היפראקוזיס (רגישות לרעש) ופלוטרס (ראיית גופים קטנים שצפים בשדה בראייה). התברר שהגישה הרפואית שמתאימה לחולים עם טיניטוס מועילה מאוד גם לחולים אלה.

עד כה טרם נעשתה מדידה סטטיסטית מסודרת של תוצאות הטיפולים האלה אצל החולים הסובלים מסחרחורות, אך הנסיון הטיפולי מראה כי חולים אלה מגיבים היטב לטיפול וההערכה היא שיעילות הטיפול אצל הסובלים מסחרחורת עולה על יעילות הטיפול אצל הסובלים מטיניטוס.

פרוטוקול הטיפול

בשנים האחרונות ובהתבסס על הידע הייחודי שהצטבר במשך 34 שנות מחקר וניסיון טיפולי באלפי חולים מישראל ומחו"ל, הסובלים מטיניטוס וסחרחורת, פותח פרוטוקול טיפול שנוסה על נכי צה"ל במרפאה של חיל רפואה ועל חולים במרפאת אף אוזן וגרון בבית החולים הדסה עין כרם. הגישה הרפואית הזו מביאה לתוצאות טובות, וכיום היא ניתנת באופן בלעדי במרפאה בבני ברק (בית הרופאים).

הטיפול שמבוסס על איזון מטאבולי ניתן לחולים שנבדקו היטב על ידי מומחים לאף אוזן וגרון, ועברו נסיונות טיפוליים בהתאם לכתוב בספרי הרפואה המקובלים (TextBook Medicine), אולם טיפולים אלה לא עזרו.  בקישור הבא ניתן לקרוא עוד על הטיפול – שאלות חשובות