ורטיגו תנוחתי שפיר/ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV)

BPPV - ההפרעה הוסטיבולרית הנפוצה ביותר

ורטיגו תנוחתי שפיר או ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV) הוא ההפרעה השכיחה ביותר של מערכת שיווי המשקל של האוזן הפנימית, שלה חלק חיוני בשמירה על האיזון. ה-BPPV הוא הפרעה שפירה, כלומר אין מדובר בסכנת חיים ובאופן כללי אין התקדמות של ההפרעה. ההפרעה מייצרת תחושה של ספינינג בשם ורטיגו שהוא גם התקפי וגם תנוחתי, כלומר – מתרחש בפתאומיות (התקפי) כאשר יש שינוי בתנוחה של הראש.

ורטיגו תנוחתי שפיר - טיפול בקריסטליםכיצד BPPV גורם לורטיגו?

איברי שיווי המשקל בכל אוזן כוללים את הנאדון, השקיק ושלוש התעלות החצי עגולות. התעלות החצי עגולות מזהות תנועה סיבובית. הן ממוקמות בזוויות ישרות זה לזו ומלאות בנוזל אנדולימפתי. כאשר הראש מסתובב, הנוזל האנדולימפתי משתהה מאחור בגלל האינרציה ומפעיל לחץ כנגד הקופולה (בליטה הדומה לג'לי), קולטן החישה בבסיס התעלה. אז הקולטן שולח אימפולסים למוח אודות התנועה של הראש.

תאוריית הקריסטלים (אוטוקוניה)

תאוריה פופולארית המקובלת בקרב רבים גורסת כי ה-BPPV מתרחש כתוצאה מאוטוקוניה (גבישים זעירים של סידן פחמתי שהם חלק נורמלי של אנטומיית האוזן הפנימית הידועים כ"קריסטלים") הניתקים מהקרום האוטוליטי בנאדון ונאספים באחת התעלות החצי עגולות. כאשר הראש לא נע, הכבידה גורמת לקריסטלים להתגבש ולהתיישב (ראו איור משמאל).

כאשר הראש זז, הקריסטלים משתנים. זה יוצר גירוי של הקופולה וגורם לה לשלוח אותות שווא למוח, המייצרים ורטיגו ומעוררים ניסטגמוס (תנועות עיניים בלתי רצוניות).

סוגים של BPPV

תת סוגים של BPPV נבדלים ביניהם בתעלת החצי עגולה המסוימת המעורבת והאם הקריסטלים שהשתחררו צפים באופן חופשי בתוך התעלה המושפעת (canalithiasis) או מחוברים אל הקופולה (cupulothiasis).

BPPV הוא בדרך כלל חד-צדדי, כלומר מתרחש באוזן ימין או באוזן שמאל, אם כי במקרים מסוימים הוא דו- צדדי (שתי האוזניים מושפעות). הצורה הנפוצה ביותר , אשר מהווה 81 % עד 90 % מכלל המקרים, היא canalithiasis בתעלה החצי-עגולה אחורית.

סימפטומים של BPPV

בנוסף לסחרחורת מסוג ורטיגו, הסימפטומים של BPPV כוללים סחרחורת מסוג דיזינס, חוסר איזון, קושי בריכוז, ובחילה. פעילויות שגורמות לסימפטומים יכולות להיות שונות אצל כל אדם, אבל הסימפטומים מואצים ידי שינוי התנוחה (פוזיציה) של הראש ביחס לכוח המשיכה. כאשר יש מעורבות של התעלה החצי-עגולה אחורית ב-BPPV קלאסי, תנועות ראש בעייתיות נפוצות כוללות הסתכלות כלפי למעלה או התהפכות וקימה מהמיטה .

BPPV עשוי להיות להתרחש למשך תקופה קצרה מאוד או שהוא להימשך כל החיים, עם תסמינים המתרחשים בתבנית לא רצופה שמשתנית מבחינת משך הזמן, התדירות, והעוצמה של ההפרעה. למרות שההפרעה במהותה אינה נחשבת כמסכנת חיים, היא יכולה להפריע מאוד לעבודה של האדם הסובל ולפגוע בחיי החברה ואיכות החיים, כמו גם להוות סכנה בריאותית חמורה עקב האפשרות לנפילות שקשורות לסחרחורת וחוסר איזון.

גורמים ל-BPPV

BPPV הוא הפרעת שיווי המשקל הנפוצה ביותר; 2.4% מכלל האנשים יחווה את ההפרעה בשלב כלשהו בחייהם. BPPV. אחראי לפחות ל- 20% מהאבחנות שנעשות על ידי רופאים המתמחים בסחרחורות והפרעות הקשורות לשיווי המשקל, והוא הגורם לכ 50% מסחרחורות באנשים מבוגרים.

הגורם השכיח ביותר ל- BPPV אצל אנשים מתחת לגיל 50 הוא פגיעת ראש, והוא ככל הנראה תוצאה של הזעזוע שגורם לתזוזת האוטוקוניה. אצל אנשים מעל גיל 50, BPPV הוא בדרך כלל אידיופטי (ממקור בלתי ידוע), אך הוא קשור בדרך כלל עם ניוון הקשור לגיל טבעי של הממברנה האוטוליטית. BPPV גם קשור עם מיגרנה וואוטוטוקסיות (תרופה או חומר אחר שרעיל לאוזן הפנימית).

וירוסים המשפיעים על האוזן (כמו אלה שגורמים לדלקת בעצב שיווי המשקל) ומחלת מנייר הם גורמים משמעותיים, אך יוצא דופן. מדי פעם BPPV מופיעה לאחר ניתוח כתוצאה מטראומה באוזן הפנימית שנגרמת במהלך ההליך בשילוב עם שכיבה ממושכת פרקדן (פנים כלפי מעלה). כמו כן BPPV עלולה להתפתח גם לאחר תקופות ארוכות של חוסר פעילות.

bppv-2אבחון BPPV

האבחון של BPPV מתבסס על היסטוריה רפואית , בדיקה גופנית, תוצאות בדיקות השמיעה ושיווי המשקל ובדיקות מעבדה על מנת לשלול אפשרויות אחרות . בדיקות שיווי המשקל כוללות תמרון ע"ש דיקס-הלפיק (ראו איור משמאל) ומבחן Supine Roll. בדיקות אלה מאפשרות לרופא להתבונן בניסטגמוס ששנגרם בתגובה לשינויים בפוזיציית הראש. את התעלה החצי-עגולה הבעייתית, ניתן לזהות על סמך המאפיינים של הניסטגמוס שנצפה.

משקפי פרנזל, בעיקר מהסוג שבו נעשה שימוש במצלמת טלוויזיה, משמשים לעתים ככלי עזר לאבחון על מנת להעצים ולהאיר ניסטגמוס. אם נעשה שימוש בבדיקת ENG לצורך התבוננות בניסטגמוס עם שינויי תנוחה, חשוב שהציוד המשמש לכך יהיה מסוגל למדוד תנועות עיניים אנכיות. רופא יכול גם להזמין הדמיה רדיוגרפית כגון סריקת תהודה מגנטית (MRI ) כדי לשלול בעיות נוספות, כגון שבץ או גידול מוחי, אבל סריקות כאלה אינן מועילות באבחון של BPPV. בנוסף, רופא עשוי להזמין בדיקות שמיעה כדי לסייע באיתור גורם ספציפי של BPPV , כגון מחלת מנייר או או דלקת של האוזן הפנימית.

טיפול להחזרת קריסטלים שהשתחררו

טיפול פופולארי, התואם לתיאוריה שהוזכרה לעיל, עבור רוב הצורות של BPPV גורס כי יש להחזיר את הקריסטלים שהשתחררו (האוטוקוניה) מהתעלה החצי-עגולה הרלוונטית באמצעות תמרונים פיזיותראפיים של הראש. תמרונים אלה, כוללים סדרה מסוימת של תנועות ראש שניתן לבצע במרפאה בפררק זמן של כ-15 דקות.

עם זאת, גם כאשר ניתן טיפול מוצלח באמצעות תמרונים להחזרת הקריסטלים, אצל שליש מהחולים ה- BPPV חוזר לאחר שנה אחת, ואצל 50% מכלל החולים שטופלו באמצעות התמרון, ההפרעה חוזרת לאחר חמש שנים.

טיפול בחולים שהתמרון לא עזר להם

אצל חולים שקיבלו טיפול שמתמקד בהחזרת הקריסטלים למקומם (מתוך מחשבה שההפרעה קשורה לאוזן הפנימית), והטיפול לא עזר - יש מקום לשנות את כיוון המחשבה.

השאלה המרכזית שבה אני מתמקד במהלך הטיפול בחולים הסובלים מ- BPPV היא: מדוע הגוף לא התגבר על ההפרעה?